רש״ש על משנה פאה ח׳:ג׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

מקור משנה פאה ח׳:ג׳
3 נֶאֱמָנִין עַל הַחִטִּים, וְאֵין נֶאֱמָנִין עַל הַקֶּמַח וְלֹא עַל הַפָּת. נֶאֱמָנִין עַל הַשְּׂעוֹרָה שֶׁל אֹרֶז, וְאֵין נֶאֱמָנִין עָלָיו בֵּין חַי בֵּין מְבֻשָּׁל. נֶאֱמָנִין עַל הַפּוֹל, וְאֵין נֶאֱמָנִין עַל הַגְּרִיסִין, לֹא חַיִּים וְלֹא מְבֻשָּׁלִין. נֶאֱמָנִין עַל הַשֶּׁמֶן לוֹמַר שֶׁל מַעְשַׂר עָנִי הוּא, וְאֵין נֶאֱמָנִין עָלָיו לוֹמַר שֶׁל זֵיתֵי נִקּוּף הוּא:
פירוש רש״ש על משנה פאה ח׳:ג׳
3 שם במשנה נאמנים על השמן לומר של מ"ע הוא. נראה דר"ל דהוצאותיו מזיתי מ"ע שניתן לי דומיא דשל זיתי ניקוף ומשכחת לה זיתי מעשר בזיתי אכילה עיין בפ"א דתרומות מ"ט והא הוא דאשמעינן ובפי' הרמב"ם לא משמע כן:
4 שם ברע"ב ד"ה נאמנין על החטים. לומר מ"ע הם כו' כ"כ הר"ש וכ"ע התוי"ט דה"ה בלקט שו"פ ול"נ דדוקא נקיט מ"ע דלקט שו"פ דרכייהו בשבלים ואף על החטה אינם נאמנים: